Categories
זוחלים ודו-חיים טוטמי חיות

טוטם חשופית

פתיחות לחוויה רוחנית

בית ובית פנימי

חיבור ללב

הגברי והנשי בתוכנו

תנועה ותזמון

טוטם רב עוצמה המכיל בתוכו תזכורות לכוחות פנימיים חשובים. החשופית היא למעשה סוג של חילזון, חסר קונכייה. 

כחיה בלי בית, החשופית היא טוטם לשאמאן, לקדוש. היא מהווה תזכורת לכך שההארה היא בתוכנו. לכן כאשר החשופית מופיעה, זה מסמל זאת עבורנו וגם מעיד על כך שאנו פתוחים לחוויה גבוהה, ושדרך חדשה נפתחת.

החשופית כטוטם, מחזיקה את שני האלמנטים של המים והאדמה. זאת מכיוון שישנם מינים שונים של חשופיות, חלקן בים וחלקן ביבשה, וכן משום שחשופיות-יבשה תמיד זקוקות למקום מחייה לח. חשופיות היבשה בדרך כלל לא מאוד נעימות למראה, אך חשופיות הים לעומתן, לרוב צבעוניות ובעלות צורה מרהיבה. צבעיהן וצורתן משמשות אותן בעיקר לצורכי הרתעה וחיזור, ולעיתים גם להסוואה (באמצעות דמיון לבעלי חיים אחרים).

אמנם החשופית הינה חילזון בלי בית, ללא קונכייה, אך חומרי הקונכייה ארוזים בתוך גופה. לכן החשופית היא תזכורת עבורנו שיש לנו תמיד בית פנימי. גם במידה ואין לנו בית פיזי לשכון בו, טוב שנזכור שיש לנו בית, שקיים תמיד בתוכנו, וחשוב שנמצא אותו.

כשנראה חשופית, נזכר ביכולת שלנו להתעורר אל הבית הפנימי , דרך השיח שבתוכנו – השיח הפנימי, נזכור שאנו תמיד נוכחים בתוך עצמנו, ושכמו בבית החיצוני גם בפנימי ראוי וחשוב שיהיה לנו נעים ונקי. נבין, כיצד אנו מדברים לעצמנו במחשבה? החשופית מזכירה לנו שיש בית בתוכנו שחשוב שנשים אליו לב דרך היחס לעצמנו, היכולת לסלוח לעצמנו ללא תנאי, לחזק ולחבק את עצמנו, להזין את עצמנו בהערכה עצמית, כבוד ואהבה.

לפי רפואות שונות הממפות מחלות לפי קונפליקטים רגשיים ודרך האיבר בו הן נמצאות (כמו רפואה גרמנית חדשה, ריקול הילינג וכדומה), תפיסת הבית יושבת באיבר הלב. הבית הפנימי, הוא החיבור שלנו ללב שלנו.

כשנפגוש חשופית טוב שנבחין כיצד אנו מרגישים, האם נעים לנו? האם יש משהו שנוכל לשנות? האם יש דרך שנוכל לעשות לנו נעים בלב? האם יש לנו מועקה בלב? במידה וכן, ישנה דרך פיזית להקל על מועקה שיושבת בלב, והיא בעזרת טפיחות עם האצבעות כמו ניגון, על מנת להזיז את האנרגיה שנתקעת במרכז הלב. נוכל לטפוח על בית החזה שלנו בקצות האצבעות שלנו בעוצמה בינונית, לכל מיני כיוונים על מנת להזיז את האנרגיה.

חשופיות, כמו רכיכות אחרות, הן הרמפרודיטיים – יצורים דו מיניים בו זמנית, בעלי אברי מין זכריים ואיברי מין נקביים. במהלך ההזדווגות כל אחד מבני הזוג יכול לשמש כזכר וכנקבה, ובכך מתרחשת הרבייה. החשופית מזכירה לנו את האנימוס והאנימה- הגברי והנשי, המתקיימים באחדות בתוכנו כל הזמן.

כנשים חשוב שנהיה בשלום עם המין הגברי, בין היתר מכיוון שאנו בעלות צד גברי המתקיים בתוכנו ללא הפסק. לכן אישה בעלת דעות ואמונות שליליות על המין הגברי, חשוב שתתבונן בצד הגברי בתוכה, וביכולות הגבריות שבה, כחיוביות, יעילות, וחפות מפשע. שתקבל, תעריך ותאהב את הצד הגברי בה.

בדיוק כך גם גברים, גבר שאיננו מכבד נשים או שהוא בעל דעות ואמונות מגבילות לגבי נשים, טוב שיעשה בדק בית. שייתן מקום של כבוד לצד הנשי בתוכו, שיאפשר לעצמו להתחבר לחלק הנשי שמתקיים בו, וישתמש בו בצורה מועילה וחיובית. החשופית מזכירה לנו שאנשים שחווים שלום עם המין השני, יכולים לחוות את עצמם כשלמים באמת.

החשופית בצורתה ומרקמה, מלמדת אותנו מגע רך עם הסביבה, היכולת הפנימית לנוע בצורה חלקה במקומות אנו מסתובבים.

החשופית היא טוטם המלמד אותנו את אומנות התנועה. כאשר פתאום נראה חשופית מופיעה, היא לא ברגע הגיעה, היא התקדמה לשם מתוך התמקדות במטרה, יחד עם נחישות והתמדה- בקצב איטי ויציב. לכן היא מלמדת אותנו איך לנוע על ידי קרקוע, בגמישות ובעקביות, תוך כדי נקיטת צעדים קטנים.

החשופיות מתקדמות בתנועה איטית אך בהתמדה, ונחשבות סמל לנחישות. הן מטפסות מעולות, ובכך הן משמשות תזכורת שאנו יכולים לעשות הרבה יותר משחשבנו, גם במישור הפיזי וגם במישור הרוחני.

טוטם החשופית מלמד אותנו לזכור שזה בסדר שההתפתחות והצמיחה שלנו קורות בקצב שלהן, מזכיר לנו לשחרר מחשבות תוקפניות או מזיקות, ולשחרר רעיונות או רגישויות כדרך לנוע קדימה. החשופית מלמדת אותנו את יכולת הניווט באפלה הלא ידועה, בביטחון. לדעת שאנו תמיד בהתקדמות.

החשופית מזכירה לנו את הכוח האדיר של התזמון. דרך תנועתה היא מעירה אותנו לשים לב לתפיסות ולחושים שלנו -אנו יודעים מתי להגיב ולנוע, ומתי לסגת ולנוח. היא מזכירה שטוב שנהיה ערים לתחושות שלנו ושנשלבם עם החלומות וכמיהות הלב שבנו, מכיוון שאלה יסייעו לנו להיות בכיוון המדויק לנו כך שתמיד נוכל להאט ולהנות מהרגע.

כאשר נפגוש חשופית טוב שנשאל את עצמנו, האם אנו עוטפים את עצמנו ומפחדים לצאת ולבטא את הכישרונות הפנימיים החבויים בנו? האם אנו מנסים לעשות יותר מדי/ מוקדם מדי? האם אנו נעים החוצה מהדרך שלנו?

במקומות מסוימים הוזכרה החשופית כטוטם של השמאן, המרפא העוצמתי,אך הוא לוקח את המחלה על עצמו.

כשנפגוש חשופית נבדוק – האם לקחנו על עצמנו רגשות של אחרים? אם כן טוב שנחזור אל הבית הפנימי שלנו, ונשאיר את מה שלא שלנו מחוצה לו. נזכור שאנו יכולים לסייע מבלי להזדהות ולקחת על עצמנו רגשות וחוויות של אחרים.

חשוב שנזכור לנקות ולטפח את הבית הפנימי שלנו, מכיוון שהוא המקום בו אנו נמצאים – בכל המקומות בהם נהיה.