Categories
זוחלים ודו-חיים טוטמי חיות

טוטם צב

אמא אדמה,
קרקוע,
קצב והגנה פנימית,
חיבור לאדמה,
איזון

הצבים הינם החיה העתיקה ביותר מבין בעלי החוליות, הם היוו מסביב לעולם את הסמל הקדום ביותר לכדור הארץ. לפי מסורות אינדיאניות, אנו נולדים מתוך אנרגיית רחמה של האדמה ושאנו מתים אנו חוזרים לקרבה, ציוריי הצב ושיריונו היפייפה סימלו את אנרגיית האם הנצחית הזו שממנה צומחים חיינו.

צבים הם אוכלי כל, סתגלנים ובעלי מסוגלויות רבות, לכן גם סימלו בשבטים רבים תזכורת לכך שאמא אדמה מספקת לנו את כל צרכינו.

ישנם צבים גם ביבשה וגם במים. צבי ים בוקעים מביצים שמוטלות על החוף, אך מבלים את רוב חייהם ברחבי האוקיינוסים. רק בהגיעם לבגרות מינית, בסביבות גיל 20, הם יזדווגו, והנקבות יחזרו לחוף ולמקום המדויק שבו בקעו כדי להטיל את ביציהן. ממחקרים נמצאה ההשערה שיכולת זו ויכולות ניווט נוספות מדהימות של הצבים, מקורן בעובדה שהם מתואמים בתנועתם לשדה המגנטי של כדור הארץ.

השדה המגנטי נוצר בגלל תנועת הגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של אלפי קילומטרים, והשפעתו מגיעה גם לפני השטח ועד לחלל. בין השאר השדה הודף חלקיקים טעונים חשמלית שמגיעים מהשמש בחלקים הגבוהים ביותר של האטמוספרה, (יש שמעריכים שזה אחד מהגורמים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ). היכולת לחוש בשדה המגנטי ולהתמצא במרחב היא בתחושה המתקבלת באיברים, תחושה זו נגרמת כנראה מכיוון שהזווית והעוצמה של השדה משתנים במרחב בהתאם לקווי הרוחב- כך שככל שמתרחקים מקו המשווה (צפונה או דרומה) הזווית והעוצמה של השדה גדלים. דבר זה יוצר חתימה ייחודית לכל נקודה בכדור הארץ, החתימה מתבטאת בתחושה מסויימת. תחושה זו מתקבלת בגוף הצב.

הצב הינו מורה לקרקוע, התנהגותו מלמדת אותנו שקיימת בנו היכולת המולדת להתחבר לרגע הזה. הליכתו האיטית והבטוחה מראה לנו שדרך כך שנבטח בקצב הפנימי נוכל להבטיח הגעה למקום שאילו אנו מייעדים. ושלפעמים “הדרך הארוכה ביותר היא הקצרה ביותר”. ומזכיר לנו את היכולת שלנו להתקדם מתוך כוונה ולא להתפזר.

הצב מלמד אותנו לסמוך על כך “שהדרך חכמה מהצועד בה”, שהתשובות בתוכנו. ושאם יש עיכובים הם פועלים לטובתנו, גם אם הסיבה בלתי ניראת. נוכל לעצור את המרדף לנשום לליבנו רוך ונעימות ולהמשיך בקצב הלב

טוטם הצב מזכיר לנו שחלק מלהיות קשובים לקצב הפנימי הוא לוודא שלא טעינו בדרך וחשבנו שהחיים הם מירוץ- כי הם לא, ואם הפכנו אותם לכאלה, טוב שנעצור ונחזור לעצמנו, לאהבה המדריכה אותנו, לעיתים רק דרך כך נוכל להספיק יותר.

היכולת לנוע על מי מנוחות זוהי למידה חשובה שנותנת לנו תרופת הצב. החופש להתקדם על מי מנוחות, לנסוע בקצב, לא למהר ועדיין להגיע בזמן. לנהוג לאט ולהגיע לרמזור כמו כולם, לוותר על הלחץ, גם שהשעון מראה כאילו שנאחר ועדיין להגיע במועד הנכון, לחוות עיכוב ולסמוך על כך שהוא לטובתנו – ולראות את זה נקרש במציאות. לסמוך על הקצב בו הדברים קורים. מכיוון שלשחרר את הדבר שאנו רוצים מכל יאפשר לו להגיע, כמו החוק היקומי שאומר- שמה שנברח ממנו יתפוס אותנו, ומה שנרוץ אחריו יברח.

הצב משמש תזכורת לחיבור האדיר והאינסופי שיש בנו לאדמה ולטבע- זה שבנו וזה שמחוצה לנו, וגם את העובדה שנוכל בכל עת לפנות לאדמה לקבל שפע וריפוי.

לכן אם נעלמנו בסבך של הזדהות עם רגשות שליליים ותפיסת מציאות קשה, האמנו למחשבות שאינן בוטחות בקיום ובכך פיתחנו חרדות ולחצים הגיע הזמן שנתחבר לתרופת האדמה- נוכחות ברגע הזה, הכאן ועכשיו.

נוכל לעשות זאת בכך שכל יום נתבונן מה אנו כן מעריכים בחיינו, ומה טוב במה שניתן לנו. ההתחברות לטוב והכרת התודה תחבר אותנו לתרופת האדמה, ותעלה לנו את הסרטונין. ולאחר תרגול של שבוע ומעלה נתחיל לחוות את החיים אחרת, טובים ומאפשרים יותר. טוב שנתרגל את תרופות הצב ככלי לחיים.

הצב כסמלה של האדמה, מזכיר גם את החשיבות שבמגע עם האדמה, הקשורה לאנרגיה היצירתית השוכנת בתוכנו ומחוצה לנו. ומזכיר לנו שבמידה ואיבדנו אנרגיה, או שהפכנו מרחפים או לא מרוכזים, וגם בעת סערה פנימית – טוב שנצעד יחפים על אדמה על מנת לייצר הארכה ולהתקרקע.

למעשה ייטיב עם גופנו ונפשנו שנדרוך יחפים על אדמה לפחות פעם ביום. ההשפעה הטובה של הליכה על האדמה נאוצה בין היתר בכך שהמטען החשמלי של האדמה הוא שלילי, (גם עקב פגיעת הברקים בקרקע), לעומת המטען החשמלי של הגוף שלנו שהוא חיובי. כשנצעד יחפים על אדמה תתרחש זרימה של אלקטרונים מהאדמה לתוך גופנו. זרימה זו עוזרת באופן ישיר לריפוי טבעי של דלקות ופצעים, הפחתת סטרס וכאב, מסייעת לשינה איכותית ומגנה מהשפעות של קרינה מזיקה. כל זאת רק מללכת יחפים על האדמה.

הצב טומן את ביציו בחול ובכך מלמד על היכולת לפתח את הרעיונות שלנו לפני שאנו מוציאים אותם לאור. לא לרוץ ובכך לפספס אלא להיכנס פנימה להתבונן, לשקול ודרך זה לפעול את הפעולה הנכונה. הצב מדגים לנו את איכויות ההאטה. אנו רואים זאת בחי ובצומח. נוכל להינות מהפרי רק אם נקטוף אותו בזמן כאשר יבשיל, ואם נרצה לגדל גור לא נפריד אותו מהוריו לפני הזמן. בכך מזכיר לנו את ההזדמנות להתפתח בקצב ובעונה הטבעית

הצב מסוגל להתהפך כאשר הוא מונח על גבו דרך שריריי הראש והצוואר החזקים שלו, ולכן יופיע כטוטם שיעזור לנו בזמנים בהם חשוב שנשתמש בראשנו ובידע שלנו כדי לייצב את עצמנו כשעולמנו מתהפך.

כאשר נפגוש צב מת או הפוך על גבו ולא מצליח להתהפך בחזרה, ייתכן וזוהי תזכורת שהתרחקנו מהאדמה, שהפרזנו בשימוש בפלסטיק, שהשתמשנו לשווא במוצרים לא מתכלים, שזיהמנו, או זרקנו אשפה במלי לחשוב למחזר או לנקות אחרינו. חשוב שנזכור שאת כל מה שהרסנו נוכל תמיד לתקן. שריון הצבים מהווה למעשה את עמוד שדרה שלהם והצלעות. ומזכיר לנו שכל הדברים מחוברים, כך גם אנחנו וכדור הארץ בו אנו חיים.

הצבים יכולים להכניס את כול איבריהם לשיריון, תרופת הצב מזכירה לנו את היכולת שבנו להיכנס פנימה על מנת לצאת החוצה מתוך הדיוק הפנימי. טוטם הצב מעורר אותנו לכניסה פנימה להתבוננות לפני פעולה, לתת לזרימה הטבעית של הדברים לפעול עבורנו.

שריון הצב הינו חלק אינטגרלי מגופו, ומורכב מהצלעות שלו, חלק מעצמות הכתפיים, ועצמות נוספות ועוד. החלק החיצוני של השריון מורכב מקשקשים מיוחדים, שמקורם בעורו. חלקו התחתון של הצב מכוסה ומחובר אל שריון הגב ב”גשרים” של עצם. השריון בעצם מחובר לעמוד השדרה של הצב.

מדענים גילו ממצאים המעידים שהשריון התפתח כחלק ממנגנון חפירה באדמה וכי מיני צבים קדמונים חיו עוד לפני כ- 260 מיליוני שנה באדמות דרום אפריקה. תנאי המחיה באזור הזה היו קשים מאוד ולכן הצבים פיתחו תכונה פיזיולוגית ייחודית בצורת שריון.

התרחבות הצלעות נועדה לחזק את השלד כך שישמש בסיס יציב לאיברי חפירה חזקים. ההתחפרות באדמה אפשרה לצבים להימלט מתנאי המחיה הקשים וכך הם שרדו, הדבר מזכיר לנו את יכולת ההגנה הפנימית ההישרדות הטבועה בנו.

קיימת בנו יכולת הגנה פנימית, היא מוטמעת בגופנו, דרך חוויה ריגשית, אינטואיציה או ידיעה פנימית עמוקה. הצב מזכיר לנו שזה קיים בתוכנו. ויכול לבוא לידי ביטוי ביכולת המדוייקת להבחין מתי נכון לנו ללכת ומתי להישאר, ברגעים בהם אנו יודעים בתוכנו מתי טוב שנכבד את רגשותינו וניכנס פנימה, בהתבוננות מודעת על העולם הפנימי שלנו ועוד.

שריון הצב הוויה מגוון סמלים עתיקי יומין. במזרח הרחוק, חלקו העליון היווה סמל לשמיים – וחלקו התחתון היווה סמל לארץ- לכן במקומות אלה קסם הצב נחשב כמקשר בין חומר לרוח, המחבר בין העליונים לתחתונים, והשתמשו בו בטקסים לקבלת ברכת שמיים וארץ.

הצב מזכיר לנו שהדרך לשמיים עוברת דרך האדמה לכן חשוב שצמיחה רוחנית לא תהיהי מנותקת מהקרקע. לכן אם חוויתם הארה או קפיצה תודעתית, זכרו לתת לגוף מה שהוא צריך, להתקרקע, להתמיד בתנועה טובה ובאכילה נכונה.

בזמנים אלה בהם ההתפתחות התודעתית מואצת, חשוב שנטפח את הגוף הפיזי הרי הוא הכלי שיש לנו כאן על האדמה המאפשר את הצמיחה אל האור הפנימי. הצב מזכיר לנו את החיבור לאדמה דרך הקשבה לקצב הפנימי, תנועה, תזונה נכונה, וכל דבר חיובי המקרקע אותנו כמו להיות חלק מקהילה והעמקה וטיפוח מערכות יחסים. אלו כלים אדמתיים רבי עוצמה בצמיחה הרוחנית.


כל הזכויות שמורות לכוח הריפוי הפנימי - ענבל פוזנר.


אין להעתיק לשכפל, להפיץ להדפיס או לעשות כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב.


תודה :)