Categories
טוטמי חיות

טוטם יתוש ענק

האטה
איזון ומחזוריות
הקשבה ויציבות
זמניות ונוכחות ברגע

בתקופה האחרונה הם נוכחים בכל מקום שאני מסתכלת, לכן החלטתי לחקור את הטוטם שלהם, נדהמתי עד כמה הם מתאימים לזמן המיוחד והכל כך שונה שאנו חווים היום. אז קבלו אותם, יתושי הענק:

היתוש הענק הוא למעשה שייך למשפחה הגדולה ביותר בסדרת הזבובאים, הנקראים הטיפולתיים, שהם לא יתושים. אך הם נקראים יתושי ענק/יתוש זכר/ יתוש ארוך רגליים בהגהה עממית, היות והם בעלי דמיון ליתוש במראה. אך הם גדולים בהרבה, מעופם איטי וגמלוני, בניגוד ליתושים עוקצים הם אינם ניזונים מדם, וגפי הפה שלהם אינן מאפשרות לעקוץ. אז אינם עוקצים או פוגעים בבני אדם.

משפחת הטיפולתיים מונה למעלה מ15000 מינים, 23 בישראל. רוב המינים דומים.

למרות צורתם ותנועתם בחלל הנראית כמעט מסורבלת, זוהי חיה עתיקה, הקיימת מתחילת העידן הנוכחי, שלמעשה הצליחה לשרוד ולשגשג מתקופת היורה הראשון (לאחר תום עידן הדינוזאורים) שזה למעלה ממאה מיליון שנים.

הטיפולתיים נפוצים כמעט בכל העולם, אך חובבי לחות ואזורים עשירים בצמחים, ומעדיפים בעיקר אזורים טרופיים. הם יצורים של מים ושל יבשה, אך היות והם עפים נחשבים גם ליצורי אוויר, מכאן שמחזיקים בשלושה אלמנטים, מים, אוויר ואדמה. המיים מסמלים את האלמנט של הרגשות ותגובות, האוויר של האינסופיות של המחשבות, והאדמה את הקרקע והיכולת לפעול טכנית וברגע. מזכירים לנו שגם אם אנו נשטפים בזרם רגשות נוכל להנהיג את מחשבותינו לטובתנו ופעול טכנית על מנת להתקדם לאן שרצינו.

האטה

הטיפולתיים עפים באיטיות מרשימה, התנועות שלהם נראות כבדות ומדשדשות. אם הטיפולה התעופף באיטיות לידנו נוכל לשאול בתוכנו, האם זה זמן נכון עברנו לקחת מרווח נשימה? האם יש דברים לא נחוצים שכופים עלינו קצב שלא תואם ניגון פנימי, שנוכל לשחרר? האם זהו זמן שמאפשר להרפות בו את הקצב, ולהאט? אם כך הדבר, נוכל לעשות זאת בדרך של מודעות, להתמקד בתחושות הגוף, ולהוריד הילוך דרך מודעות לנשימה, ולהרפות. גם בסיפור המקראי של בריאת העולם, אלוהים בורא כל, לקח יום למנוחה, בכך לימד אותנו את העוצמה והחשיבות שבזה. יש משפט שאומר שבתי החולים מלאים באנשים שלא היה להם זמן לנוח, וסופסוף עכשיו יכולים “לשחרר את הרגל מהגז”.

מנוחה מלאה היא בכל הגופים. לנוח זה לא רק לשכב ולהרפות את הגוף, מנוחה מלאה היא להרפות מדאגות ולחצים, לשחרר את השכל והמחשבות שמייצרות אי שקט. במקביל ניתן גם לחוות מנוחה בגוף הרגש, לשחרר את הרגשות, דרך ביטוי ריגשי (כאשר אנו לבד לבכות/לצעוק/לשחרר רק דרך הרגש ולא דרך המחשבות, לבטא מול עצמנו כל דבר שעולה בנו באופן אותנטי, עד שמשתחררת מתוכנו אנחת רווחה או עד שאנו מרגישים הקלה). על מנת שנוכל לפרוק רגשות תקועים ומועקה רגשית, ולנוח. מנוחה יכולה להתקיים גם ברוחנו, יש תרגול שמזמין אותנו “לנוח באלוהים”. לנשום את העובדה שיש משהו גדול יותר מאיתנו, שפועל עלינו כל הזמן. (נוכל לקרוא לו איך שמרגיש לנו, אלוהים/ קיום/ אחדות/ קוסמוס/ ניצוץ נשמתי וכ’ו) וניתן לסמוך עליו ולנוח בידיעה שהוא אהבה, ושגם ככה המושכות בידיים  שלו ולא שלנו, אז אפשר להרפות ולתרגל מנוחה בו.

איזון ומחזוריות

הטיפולתיים מתפתחים בגלגול מלא, ביצה, זחל גולם ובוגר. משך מחזור ההתפתחות יכול להימשך בין כמה חודשים, עד 6 שנים (באזורים ארקטיים בעלי אביב קצר שלא מאפשר סיום מחזור גדילה של הזחלים) אך זה משתנה מאוד בין המינים, ומושפע מאוד מגורמי אקלים ומגורמים נוספים שטרם הובנו למדע. בכך מזכירים לנו שאנו במטמורפוזה. ההשתנות והיכולת להיות משהו שונה לחלוטין בכל שלב התפתחותי, מזכיר לנו שאנו דבר קבוע שמשתנה כל הזמן. נכון לנו להתבונן על כך. הטיפולה שולח אותנו להעריך את עצמנו על השינויים שכבר יצרנו, ולראות ולתכנן לאן אנו רוצים להתפתח עוד, מי אנו בוחרים להיות.

מחזור החיים שלהם מתקיים פעם בשנה, אך רק בהינתן תנאים. מכיוון שביצי  טיפולתיים לא בוקעות אם אין להן תנאי מזג אוויר נוחים ונעימים. באיזורים בעלי תנאים קשים הביצים נשארות בתרדמת עד שנעים בחוץ מספיק על מנת להתבקע. במינים מסויימים, ביצי הטיפולתיים יכולות במזג אוויר קר לקפוא ולהפשיר שנים, ומספר מחזורים, ולהישאר ללא פגע, בהמתנה לתנאים נוחים יותר לצאת לאוויר העולם. ברגע שבוקעים הזחלים שורדים וחיים בסביבות חיים שונות ומגוונות, במים וביבשה. והם קומפוסטרים נפלאים, בעלי תפקיד חשוב בתהליך האורגני של פירוק עלים.  כך גם הזחלים, זחלי הטיפולה יכולים לחיות עד ארבע שנים בטרם יהפכו לגולם, המדע עוד לא גילה מה משפיע על קצב זה.

שנראה טיפולתיים נוכל לשאול את עצמנו האם לחצנו ליצור, לפעול, לבחור או להוציא דבר מה מתוכנו, בזמן שעדיין לא נעים לנו? האם נלחצנו מהזמן שחולף? מהגיל שלנו? מהספק? מרעיונות שכליים שאינם מתואמים איתנו ועקב זה רצינו לפעול, למרות שזה הרגיש לא מדויק? וכ’ו.. נוכל להתבונן בטיפולתיים ולראות איך להיות מחוברים לקצב הפנימי ולסמוך עליו, בסבלנות בהקשבה.

הקצב יוצר את המוזיקה, וכך גם הקצב הפנימי שלנו. על מנת שנחווה את הניגון שאנו רוצים לחוות נצטרך ללמוד להקשיב גם לתנועה הטבעית שבתוכנו. בכך שנסלח לעצמנו, נסמוך עלינו, ונהיה קשובים למה שאנו יודעים שאנו צריכים על מנת לשרוד להיות ולשגשג.

מרגע שבקעו מהגולם הטיפולות הבוגרות מחפשות להזדווג בלבד. וברובן לא צריכות שתיה או מזון כלל(למעשה פיהן לא מותאם לאכילה), ולעיתים רחוקות, רק אם נמצא לידן, ילקקו מעט טל. בכך מפנה אותנו הטיפולה להתבונן על ההזנה שלנו. שהטיפולה מופיעה נוכל להרגיש האם אנו באמת צריכים את כמות המזון שאנו צורכים והאם נוכל לוותר על הארוחה הבאה, לפעמים הארוחה החשובה ביותר היא הארוחה שלא אכלנו.

יציבות

רגליהם ארוכות מאוד וכוללת 5 פרקים, הירך, פיסת הרגל, השוק, הטבעת קולית, והקולית, שבין השתיים האחרונות קיים סדק מובנה. ככל הנראה על מנת לאפשר ניתוק מהיר של הרגל, מכיוון שכאשר הם נתפסים על ידי טורף הם פשוט מנתקים את הרגל ונחלצים, והטורף נשאר שרגל בפיו. בכך מלמדים אותנו שאנו יכולים ברגע להתנתק מכל דבר שטורף אותנו. בין אם זה הרגלים, מחשבות, מערכות יחסים, רעיונות, ותפיסות והגדרות עצמי, אם זה לא תומך בנו, אין צורך לחכות שיטרוף ותנו. שנפגוש טיפולה נוכל להתבונן האם יש משהו שכדאי שנחלץ ממנו, אם כן טוב שנזכור שבכל נפש מצוייה היכולת להתעלות, כך גם בנפשנו. נתנתק ונשחרר ממה שמזיק לנו. יכולת זו מלמדת אותנו ומאפשרת לנו יציבות, לכן הטיולה נחשבים כטוטם ליציבות, שכתמיד היא קודם כל פנימית.

זמניות ונוכחות ברגע

מרבית ההזנה של הטיפולתיים היא בתקופה שבה הם זחלים, כבגירים כל מרצם מיועד להזדווגות. ברגע שבוקעים מהגולם, הטיפולות הבגירים מחפשים להזדווג, למעשה הם מזדווגים לרוב זמן קצר לאחר הגיחה מהגולם. ההזדווגות לרוב נמשכת כמה דקות אך במספר במינים שונים עשויה להימשך שעות ארוכות. הם יכולים להזדווג בדרכים רבות ומגוונות, אפילו בכך שרגל נוגעת ברגל. בכך מלמדים אותנו על הישרדות.

מרגע שיכולים ולעוף ולהתרבות, זה מה שהם עושים ולכן בין היתר נחשבים למשפחה מאוד מצליחה ומרשימה ביכולת שלה לשרוד כמין.

הטיפולה שימוש כטוטם לנוכחות ברגע ושימת לב להשקיע את הכי טוב שלנו ברגע הזה. החיים אינם תרגול לרגע הבא, הרגע הזה הוא המשמעותי ביותר.

הטיפוליים הבגירים חיים פרק זמן קצר, בין כמה ימים לכמה שבועות. ככאלה, הם משמשים תזכורת מתמדת להעריך ולנצל את אורך החיים שיש לנו, ולקבל החלטות נבונות ביחס למה כדאי לנו להעביר את זמננו היקר.


כל הזכויות שמורות לכוח הריפוי הפנימי - ענבל פוזנר.


אין להעתיק לשכפל, להפיץ להדפיס או לעשות כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב.


תודה :)